בית העלמין המרכזי של העולם היהודי בתקופת המשנה והתלמוד. העיירה היהודית העתיקה שכנה על גבעה נמוכה בגליל התחתון המערבי, והגיעה לשיא פריחתה במאות השנייה עד הרביעית לספירה.
בבטן האדמה, עמוק במדרון הגבעה, חצבו תושבי בית שערים עיר קברים מפוארת. המבקר עובר דרך חצרות קדומות, מסדרונות ומדרגות לתוך אולמות גדולים, שבהם חצובים תאי קבורה ולצדם ארונות קבורה מאבן. החדרים וארונות המתים משופעים בתבליטים, בכתובות ובציורי קיר. דלתות חצובות באבן, המחקות בצורתן דלתות עץ, סוגרות על חלק מפתחי המערות.